מערכי ההסעדה מתמודדים עם מגוון רחב של אתגרים ונדרשים לתת מענה איכותי
בכל החזיתות: תפריט מגוון, זמינות מיטבית, הנחיות רגולטוריות, בטיחות מזון,
הדירות המנה, עלות המנה, תזונה איכותית, רגישויות וטעמי הסועד,
יעילות ומניעת בזבוז…
גורמי המקצוע בתחום התזונה, המהווים חלק בלתי נפרד
מצוותי הטיפול הרפואי, טוענים שתזונה מותאמת אישית היא אמצעי
משמעותי בדרך להחלמה המיוחלת ולשמירה על איכות החיים של הסועד.
דף זה מציג מעט מדברי המקצוענים.
שילוב טכנולוגיות חכמות וכלים מתקדמים בניהול המטבח המקצועי
הוא צעד בלתי נמנע ואף הכרחי, נוכח אתגרים אלה.
"מטופלים יכולים להגיע לבית-החולים במצב טוב ולפתח במהלך האשפוז תת תזונה.
דווקא במהלך אשפוז בבית חולים חיוני מאוד לאכול כהלכה, כי מטופל זקוק לרכיבים תזונתיים מסוימים יותר מאשר אדם בריא.
חייבים לספק לו מזון, כדי שמצבו לא יחמיר."
"בית החולים הוא מקום מורכב מבחינה תזונתית, כיוון שרק כרבע מהמטופלים מקבלים תפריט רגיל וכל האחרים זקוקים לשילובי דיאטות".
"לקשישים אנחנו נותנים אוכל 'לעיס' יותר עם פחות חתיכות, ולילדים מספקים שניצלונים ומעדני חלב.
זו ממלכה לא פשוטה, אבל זה גם הקושי והסיפוק שבעבודה שלנו".
"כתוצאה מכך צריכת האנרגיה, החלבון והמיקרונוטריאנטים נמוכה מהצרכים והדרישה שעולה עקב המחלה".
"כך גם לא קיימים נתונים רשמיים על כמויות המזון האובד בשרשרת הספקת המזון".
"לטענת מחברי הדו"ח, כמחצית מהמזון האבוד בישראל הנו מזון בר הצלה וראוי למאכל אדם.
שווי המזון בר ההצלה הוערך בכ- 8 מיליארד שקלים לשנה".
"האחד הוא היתרון הכלכלי – מדובר בהפיכת פסולת למוצר בעל ערך כספי.
השני הוא היתרון החברתי – הצלת מזון מצמצמת את הפערים בחברה.
היתרון הנוסף הוא היתרון הסביבתי – הצלת מזון מובילה לצמצום פליטת מזהמים ושימוש במשאבי קרקע ומים".
"לדבריה של ד"ר עירית חרמש, המנהלת הרפואית לתזונה קלינית ברמב"ם ויו"ר החברה לתזונה קלינית בישראל,
30-60% מהחולים בסיכון לתת תזונה בעת האשפוז".
"במחקר שפורסם ב- 2009 בכתב עת מדעי ע"י חוקרים שפיתחו מוצר בשם “Diet” נאמר שלמוצר תוכנה זה יש את היכולת לחשב את הדרישות התזונתיות ולייצר תפריטים יומיומיים של חולים באופן אוטומטי. כמו כן, הוא שומר נתונים דיאטטיים ויכול להפיק דוחות יומיים לגבי מנות, כמויות ועלות הארוחות.
החוקרים השוו את תכנון המזון עבור 135 חולים באמצעות "Diet" לעומת המדריך הרגיל המקובל במוסדות רפואיים. השימוש בשיטה זו הביאה לירידה באחוזי השגיאה, בנוגע לבחירה נכונה של מזון, בנוגע לנתוני ההקלטה והחישוב של דרישות המזון היומיומיות מ- 12% ל- 1.5%.
בנוסף, חלה ירידה בכ– 50% מהזמן הנדרש כדי לקבל ולעבד את הנתונים ולעצב תפריט מתאים לכל מטופל.
היישום הביא לירידה בשגיאות ובכך שיפור של תכנון התפריט, דיוק התפריט המוגש ולהתאוששות מהירה יותר של המטופלים".
"… סיכון תזונתי לקשישים המגיעים לאשפוז אקוטי במחלקה פנימית קשור לעלייה בימי אשפוז. תוכנית התערבות לפני האשפוז ובמהלכו עשויה למנוע את הסיבוכים הקשורים במצב תזונתי ירוד, ולכן היא מתאימה לשמש תוכנית מניעה לקבוצת הגיל המבוגר…"
מערכי ההסעדה מתמודדים עם מגוון רחב של אתגרים ונדרשים לתת מענה איכותי בכל החזיתות: תפריט מגוון, זמינות מיטבית, הנחיות רגולטוריות, בטיחות מזון, הדירות המנה, עלות המנה, תזונה איכותית, רגישויות וטעמי הסועד, יעילות ומניעת בזבוז…
גורמי המקצוע בתחום התזונה, המהווים חלק בלתי נפרד מצוותי הטיפול הרפואי, טוענים שתזונה מותאמת אישית היא אמצעי משמעותי בדרך להחלמה המיוחלת ולשמירה על איכות החיים של הסועד.
דף זה מציג מעט מדברי המקצוענים.
שילוב טכנולוגיות חכמות וכלים מתקדמים בניהול המטבח המקצועי הוא צעד בלתי נמנע ואף הכרחי, נוכח אתגרים אלה.
"מטופלים יכולים להגיע לבית-החולים במצב טוב ולפתח במהלך האשפוז תת תזונה. דווקא במהלך אשפוז בבית חולים חיוני מאוד לאכול כהלכה, כי מטופל זקוק לרכיבים תזונתיים מסוימים יותר מאשר אדם בריא. חייבים לספק לו מזון, כדי שמצבו לא יחמיר."
"בית החולים הוא מקום מורכב מבחינה תזונתית, כיוון שרק כרבע מהמטופלים מקבלים תפריט רגיל וכל האחרים זקוקים לשילובי דיאטות".
"לקשישים אנחנו נותנים אוכל 'לעיס' יותר עם פחות חתיכות, ולילדים מספקים שניצלונים ומעדני חלב.
זו ממלכה לא פשוטה, אבל זה גם הקושי והסיפוק שבעבודה שלנו".
"כתוצאה מכך צריכת האנרגיה, החלבון והמיקרונוטריאנטים נמוכה מהצרכים והדרישה שעולה עקב המחלה".
"כך גם לא קיימים נתונים רשמיים על כמויות המזון האובד בשרשרת הספקת המזון".
"לטענת מחברי הדו"ח, כמחצית מהמזון האבוד בישראל הנו מזון בר הצלה וראוי למאכל אדם. שווי המזון בר ההצלה הוערך בכ- 8 מיליארד שקלים לשנה".
"האחד הוא היתרון הכלכלי – מדובר בהפיכת פסולת למוצר בעל ערך כספי.
השני הוא היתרון החברתי – הצלת מזון מצמצמת את הפערים בחברה.
היתרון הנוסף הוא היתרון הסביבתי – הצלת מזון מובילה לצמצום פליטת מזהמים ושימוש במשאבי קרקע ומים".
"לדבריה של ד"ר עירית חרמש, המנהלת הרפואית לתזונה קלינית ברמב"ם ויו"ר החברה לתזונה קלינית בישראל, 30-60% מהחולים בסיכון לתת תזונה בעת האשפוז".
"במחקר שפורסם ב- 2009 בכתב עת מדעי ע"י חוקרים שפיתחו מוצר בשם “Diet” נאמר שלמוצר תוכנה זה יש את היכולת לחשב את הדרישות התזונתיות ולייצר תפריטים יומיומיים של חולים באופן אוטומטי. כמו כן, הוא שומר נתונים דיאטטיים ויכול להפיק דוחות יומיים לגבי מנות, כמויות ועלות הארוחות.
החוקרים השוו את תכנון המזון עבור 135 חולים באמצעות "Diet" לעומת המדריך הרגיל המקובל במוסדות רפואיים. השימוש בשיטה זו הביאה לירידה באחוזי השגיאה, בנוגע לבחירה נכונה של מזון, בנוגע לנתוני ההקלטה והחישוב של דרישות המזון היומיומיות מ- 12% ל- 1.5%. בנוסף, חלה ירידה בכ– 50% מהזמן הנדרש כדי לקבל ולעבד את הנתונים ולעצב תפריט מתאים לכל מטופל.
היישום הביא לירידה בשגיאות ובכך שיפור של תכנון התפריט, דיוק התפריט המוגש ולהתאוששות מהירה יותר של המטופלים".
"… סיכון תזונתי לקשישים המגיעים לאשפוז אקוטי במחלקה פנימית קשור לעלייה בימי אשפוז. תוכנית התערבות לפני האשפוז ובמהלכו עשויה למנוע את הסיבוכים הקשורים במצב תזונתי ירוד, ולכן היא מתאימה לשמש תוכנית מניעה לקבוצת הגיל המבוגר…"